מחיקת רישום פלילי

מחיקת רישום פלילי | ביטול תיקים סגורים | מחיקת רישום משטרתי | בקשות חנינה

בחודש 03/2008 תיקנה הכנסת את "חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981", והכניסה בו שינויים והתאמות, עליהן ועל השלכותיהן נעמוד במדריך זה.
לאור מורכבות הנושא המשפטי – מומלץ להיוועץ בעורך דין פלילי הבקיא בתחום המרשם הפלילי ובשום מקרה לא מומלץ לבצע פעולה משפטית או פנייה לרשויות מבלי לקבל ייעוץ משפטי ע"י משרד עורכי דין המתמחה בתחום מחיקת רישום פלילי, ביטול תיקים סגורים וכיו"ב – בהסתמך על המידע המובא במדריך זה בלבד.

חוק המרשם הפלילי מסדיר שני נושאים:

1. אופן ניהול המרשם הפלילי הכולל הרשעות, החלטות ועונשים במשפטים פליליים, כשבעיקרו מתחלק המידע לשני סוגים:

• מרשם פלילי
• מרשם משטרתי פנימי

2. "תקנת השבים" – מתוך הכרה בתכלית החברתית של קידום "בעל תשובה" בשיקומו והשתלבותו בחברה, מסדיר החוק את היקף מסירת המידע לגורמים השונים ואת תקופת הרישום הפלילי.

כמו כן, מקנה החוק סמכות לנשיא המדינה לקצר או לבטל את תקופת ההתיישנות והמחיקה של הרשעות, ומעניק סמכות למשטרה "לבטל אוטומטית" רישומים פנימיים של תיקים סגורים, בהתאם לאמות המידה שנקבעו בחוק ובתקנות.

מיהו האחראי על ניהול המרשם הפלילי:

משטרת ישראל מנהלת את מאגר המידע באמצעות "מדור מידע פלילי".

*במאמר מוסגר יובהר, כי על מנת לברר מהו דין הרישום הפלילי וכיצד לפעול במידת הצורך למחיקתו ו/או לביטולו, יש לסווג נכונה את סוג הרישום. קרי, האם מדובר בתיק שהסתיים בהרשעה בביהמ"ש או לחילופין מדובר בתיק שנסגר במשטרה ולא הגיע לכדי הכרעה שיפוטית.

זכות העיון במרשם הפלילי:

על פי החוק, זכאי כל אזרח לעיין ולקבל לידיו תדפיס מידע אודות המרשם הפלילי המתנהל, וזאת אך לגביו בלבד!

על מנת לקבל את תדפיס המידע הפלילי, ניתן לפנות לכל תחנת משטרה באמצעות הפרטים הבאים:

• תעודת זהות
• בולי הכנסה בסך של: 30 ₪ אותם ניתן לרכוש בסניפי דואר ישראל.
• טופס בקשה "לעיון במרשם הפלילי" אותו ניתן להוריד באתר של משטרת ישראל או לקבל בתחנת המשטרה.

מבנה תדפיס המידע הפלילי:

דרישת המצאת "תעודת יושר" הביאה לשינוי מבנה התדפיס וזאת במטרה לצמצם ולהפסיק את התופעה המטרידה של העברת מידע חסוי לגופים שאינם מורשים עפ"י חוק.

בעמוד הראשון של מבנה התדפיס החדש מופיעים פרטיו האישיים של בעל המרשם בלבד, וללא כל רישום פלילי, באם ישנו.

אשר על כן, יש בכך כדי לאפשר לאדם שיש בגינו רישום פלילי כלשהו, למסור רק את העמוד הראשון בלבד, בו אין כל אזכור של הרישום הפלילי, כאמור לעיל.

יוצא איפוא, כי הגורם שיקבל לידיו את תדפיס "עמוד הפתיחה" בלבד, לא יוכל לדעת אם עומד לפניו אדם "נקי" מרישומים או שמא אדם בעל עבר פלילי מסוג כלשהו.

נפלה טעות במרשם הפלילי?

לא אחת מתרחשות טעויות גם בתחום רגיש זה, לפיכך במידה והינכם סבורים כי נפלה טעות כלשהי במרשם הפלילי המתנהל אודותיכם, יש באפשרותכם לפנות בדואר רשום למשטרת ישראל – מדור מידע פלילי, בבקשה מנומקת ובצירוף כל מסמך רלוונטי שיכול לתמוך בבקשה. (כתובות וטלפונים ניתן למצוא באתר של משטרת ישראל/ פורטל השירותים והמידע של ממשלת ישראל)

מהי "תעודת יושר"?

חוק המרשם הפלילי אינו משתמש במונח "תעודת יושר" ועל כן, אין בסמכות המשטרה להנפיק לאזרח "תעודת יושר", אלא אך מסמך רשמי שכותרתו: "אישור בדבר היעדר מרשם פלילי / תיקים תלויים ועומדים".

מהו ההבדל בין המידע המופיע "במרשם הפלילי" לזה המסווג "כרישום משטרתי פנימי" ?

"רישום משטרתי פנימי" :

"הרישום הפנימי" נועד לצרכי המשטרה ומידע ממנו יימסר למס' גופים מצומצם בלבד, בין הגופים נכללים: היועץ המשפטי לממשלה, קצין מבחן וכן הגופים המרכזיים: משטרה, שב"כ, צה"ל, משטרה צבאית.

מה מופיע ברישום "הפנימי"? 

• מידע אודות תיקים המתנהלים בבית המשפט ושטרם הסתיימו בהכרעה שיפוטית. (מב"ד = ממתין לבירור דין)
• מידע אודות תיקים שטרם הוחלט האם יוגש בגינם כתב אישום, לרבות תיקים אשר הוחלט על סגירתם ללא הכרעה שיפוטית, אם בעילת סגירה של "חוסר ראיות" או בעילה של "חוסר עניין לציבור", וכן תיקים פליליים שההליכים בהם עוכבו ע"י היועץ המשפטי לממשלה.

*יודגש, כי תיקי חקירה שנסגרו בעילה של "חוסר אשמה פלילית" אינם מופיעים במרשם הפנימי*

"המרשם הפלילי":

שלא כמו הרישום המשטרתי הפנימי, המרשם הפלילי מאפשר למשטרה, לשב"כ, לצה"ל ולמשטרה הצבאית, להעביר מידע לרשויות ולמגוון רחב של בעלי תפקידים, והכל בהתאם לצורך ולהוראות חוק המרשם הפלילי.

המרשם הפלילי כולל גם רישומים המועברים למשטרה מגופים נוספים, לדוגמא: מס הכנסה, מע"מ, מכס, מצ"ח ועוד…

מה מופיע במרשם הפלילי?

• הרשעות ועונשים שניתנו ע"י בית משפט בעבירות מסוג עוון ופשע.
• צווי מבחן; צו בדבר התחייבות להימנע מעבירה; צווי שירות לטובת הציבור, אף אם ניתנו ללא הרשעה, והכל כאמור רק אם נקבע שהנאשם ביצע את העבירה.
• קביעת בית משפט כי הנאשם אינו מסוגל לעמוד בדין או כי אינו בר-עונשין מחמת היותו חולה נפש.
• החלטות בית משפט לנוער לגבי קטינים אשר נקבע לגביהם כי ביצעו עבירה פלילית.

מתי מתיישנת הרשעה בתיק פלילי?

חוק המרשם הפלילי קובע לכל הרשעה שתי תקופות:

• תקופת התיישנות 
• תקופת מחיקה

תקופת ההתיישנות חלה על המידע במרשם הפלילי בלבד!

תקופת ההתיישנות נגזרת מהעונש שבית המשפט גזר על הנאשם, כפי שמובא בטבלה הבאה:

מה קורה בתום תקופת ההתיישנות?

1. מידע על הרשעה לא יובא בחשבון בין שיקוליו של מי שהיה זכאי לקבלו אילולא ההתיישנות.
2. אדם לא יחויב לגלות הרשעה שהתיישנה למי שאינו רשאי להביאה בחשבון.
3. פסילה בשל הרשעה שניתנה לתקופה שנקבעה בחוק, תתבטל בתום תקופת ההתיישנות.

תקופת "המחיקה":

כפי שהבנתם לכל הרשעה קיימות שתי תקופות נפרדות, דהיינו, עם תום תקופת ההתיישנות, נמנית תקופה נוספת בת 10 שנים (למעט חריגים), אשר במהלכה המידע הפלילי נותר חשוף בפני מספר גופים מצומצם.

תשומת ליבכם מופנית לעובדה, כי גם לאחר חלוף "תקופת המחיקה", עדיין נותר המידע במאגרי המידע של המשטרה ולמעשה ההבדל הוא אך בצמצום הגופים הזכאים להיחשף למידע, ביניהם: משטרת ישראל, צה"ל, שב"כ, הממשלה, היועץ המשפטי לממשלה והוועדה למינוי שופטים.

בהוראת חוק המרשם הפלילי, ישנם מקרים חריגים אשר בהם לא חלה תקופת התיישנות, אלא רק תקופת מחיקה בלבד – מקוצרת מהרגיל (קרי, פחות מ- 10 שנים):

1. "אי הרשעה" – הליכים פליליים שהסתיימו בהכרעה, כי הנאשם ביצע את המיוחס לו אך בית המשפט נמנע מהרשעה בדין – 5 שנים מיום מתן פסק הדין.
2. עבירה שבוצעה ע"י קטין אשר טרם מלאו לו 14 שנה – 3 שנים מיום מתן פסק הדין.
3. רישום בגין עבירה מסוג עוון שנעברה ע"י קטין בן 14-16 – 3 שנים מיום מתן פסק הדין. 
4. במקרה בו הוטל עונש של פיקוח קצין מבחן – 5 שנים מיום מתן פסק הדין.
5. הליך בו ניתן צו לפי סע' 26 לחוק הנוער – 5 שנים מיום מתן פסק הדין.

*הרשעה שנשיא המדינה נתן עליה חנינה, דינה כדין הרשעה שנמחקה*

מה קורה בתום תקופת המחיקה?

• אדם שהרשעתו עברה מחירת רישום פלילי ייחשב כאילו לא הורשע כלל וכל "פסול" שהוטל עליו בשל ההרשעה, בטל מיום המחיקה.
• הרשעה שעברה מחירת רישום פלילי לא תהיה קבילה בהליך משפטי ולא תובא בפני גוף או אדם הממלאים תפקיד ציבורי עפ"י דין, למעט במקרה בו האדם מסר את המידע ביודעין.
• חל איסור לשאול שאלות בדבר הרשעות שנמחקו ואם נשאלת אינך חייב להשיב.
•  שאלה בדבר עברו הפלילי של אדם תיחשב כאילו אינה מתייחסת להרשעה שעברה מחירת רישום פלילי.
• אינך מחויב לגלות מידע שנשאלת בדבר הרשעות שנמחקו, ואי גילוי לא ייחשב כהעלמת עובדה. 
• חשוב לזכור כי מידע על הרשעה שעברה מחירת רישום פלילי לא יובא בחשבון, למעט הגופים הבאים, אשר למרביתנו האזרחים אינו רלוונטי, ביניהם: יו"ר הכנסת, הממשלה, ועדת מינוי שופטים, שר או מנהל כללי לעניין מינוי לתפקיד המסווג כסודי ביותר.

בקשת חנינה מנשיא המדינה:

• חוק יסוד נשיא המדינה בצירוף סע' 18 לחוק המרשם הפלילי מסמיכים את נשיא המדינה לקצר או לבטל תקופת התיישנות ומחיקה החלות על הרשעה פלילית.
• פנייה בבקשת חנינה לנשיא המדינה מתייחסת אך ורק למידע המצוי "במרשם הפלילי" דהיינו הרשעות פליליות, ולא למידע פנימי בדבר "תיקים סגורים" הנמצאים במאגרי המשטרה.
• בבסיס מוסד החנינה עומד העיקרון הבסיסי כי יש לסייע לעבריין לפתוח דף חדש בחייו ולסייע לו בשיקומו ובהשתלבותו בחברה.
• לא אחת מתקבלות בקשות חנינה, אך יש לשים לב לאופן ניסוח הבקשה ואף להיעזר במידת הצורך בעורך דין העוסק בתחום הספציפי.

באלו מקרים יימסר מידע "מהמרשם הפלילי" לגורם שלישי?

• מסירת מידע לרשות הרישוי – החוק מסמיך את המשטרה להעביר מידע לרשות הרישוי ללא הסכמתכם.
  מדובר במידע בדבר כל עבירה הכרוכה בנהיגת רכב לפי פקודת התעבורה וכל עבירה של בעל רישיון נהיגה הנוגעת לעבירת סמים לפי פקודת הסמים המסוכנים, בכלל זה גם עבירות של החזקת סם מסוכן לצריכה עצמית.
• מסירת מידע לשם השתתפות במכרז מטעם גוף ציבורי ו/או כל גוף אחר שחלה עליו חובת מכרז (כאן דרושה הסכמתכם).
• מסירת מידע לשם כהונה ציבורית – במקרים בהם נקבעה פסלות לכהונה ציבורית בשל עבר פלילי ולאחר אישור היועץ המשפטי לממשלה.
• מסירת מידע לרשות ממלכתית זרה – (עפ"י בקשתכם בלבד).
• "מסירת מידע לשם פעולה" – במקרים בהם הינכם מעוניינים לקבל רישיון או לחדשו, לקבל היתר או זכות עיסוק וכיו"ב, בגופים הרשאים לקחת בחשבון את עברכם הפלילי. כגון: סוכן ביטוח, מתווך מקרקעין, רישיון להפעלת מונית, קבלן כוח אדם, יועץ השקעות, השתתפות במכרז מטעם גוף ציבורי והרשימה עוד ארוכה…

* על פי סעיף 6 לחוק, העברת מידע מהמרשם הפלילי לגוף הרשאי לקבלו, מחייבת את הסכמתכם וגם זאת אך ורק למידע אותו הוא זכאי לקבל. *

מעסיק פוטנציאלי דורש ממך להמציא "תעודת יושר" כתנאי לקבלתך לעבודה?

מעסיקים רבים (שאינם זכאים עפ"י חוק להיחשף למידע פלילי), מבקשים ואף דורשים כתנאי סף לקבלה לעבודה, תדפיס מידע פלילי או בלשון העם "תעודת יושר" מן המועמד לתפקיד.

לידיעתכם, דרישת המעסיק לקבלת המידע כאמור, אינה חוקית!!! על פי חוק, המידע מיועד לעינו של בעל המרשם ולו בלבד!

יתרה מכך, לעיתים דרישה להמצאת "תעודת יושר" תהווה עבירה פלילית לכאורה, וזאת בהתאם לסעיף 22 לחוק המרשם הפלילי, הקובעת עונש מאסר של שנה.

ברם, בדרישה כאמור למטרת העסקה או לשם קבלת החלטה בנוגע לאדם נשוא המידע הפלילי, למשל בוועדות קבלה ליישוב ואצל מעסיקים פרטיים רבים, מתייחס החוק (לאחר שתוקן) בחומרה יתרה , ואף קובע עונש מאסר מרתיע של שנתיים!

החוק לצד העובד:

גם אם המידע הפלילי הגיע לידי המעסיק בהסכמת העובד ואף באמצעותו, הדבר אינו פוטר את משיג המידע מאחריות פלילית.

*היות ואדם מן היישוב / מעסיק, אינו בקיא בפרטי הרישומים ובהבדלים בין הרישומים השונים החשופים בפניו, לא אחת קורה שאזרחים ישרים והגונים נפגעים בעקבות רישום זניח מלפני עשרות שנים*

מתי ייתכן ותיתקלו בסירוב לקבל היתר, או רישיון לעסוק במקצוע מסוים?

קיומו של רישום פלילי מונע מכם לעסוק במקצוע רבים ומגוונים.

בחלק מן המקצועות הפסילה היא רק בעקבות סוג מסויים של הרשעות ולתקופה מוגדרת וידועה מראש ובחלק אחר המגבלה אינה תחומה בזמן.

להלן דוגמאות בהם יש בכוחו של הרישום הפלילי למנוע מכם להיכנס למקצוע:

רישיון לעסוק בביטוח:

אדם המבקש לקבל רישיון סוכן ביטוח מטעם משרד האוצר, יפסל זמנית אם תוך 5 שנים שקדמו לבקשה לקבלת הרישיון, הורשע או נשא עונש מאסר על עבירה שיש עמה קלון.

רישיון להפעלת מונית:

במידה והורשעתם בעבירה, שלדעת ועדת המוניות מפאת חומרת העבירה ו/או נסיבותיה, יש בה כדי למנוע להעניק לכם מתן רישיון להפעלת מונית או שטרם חלפה תקופת ההתיישנות לגבי ההרשעה.

רישיון לעריכת דין (חוק לשכת עורכי הדין)

לשכת עורכי הדין רשאית לסרב לקבל חבר אם הורשע בעבירה פלילית שיש עמה קלון, ולאורה אין הוא ראוי לשמש עורך דין.

זאת ועוד, ביה"ד המשמעתי רשאי להשעות עו"ד מהלשכה במידה והורשע בפס"ד סופי בשל עבירה פלילית שיש עמה קלון.

*ניתן למצוא את רשימת המקצועות באתר משרד המשפטים*

מהו "ביטול אוטומטי" של תיק "סגור" (שלא הגיע להכרעה בבית המשפט) ?

כפי שהוזכר בכותרת המדריך, חוק המרשם הפלילי תוקן בראשית שנת 2008. אחד השינויים המהותיים מתייחס לסמכות המשטרה "לבטל אוטומטית" תיקים סגורים וזאת במידה ומתקיימים מס' תנאים.

סע' 1(ד) לחוק המרשם הפלילי מסמיך את המשטרה לבטל מרישומיה "רישומים פנימיים" בדבר תיקים שנסגרו ללא הכרעה שיפוטית.

עפ"י סעיף 1(ה) לחוק המרשם הפלילי, רישום "פנימי" בדבר תיקים אשר הוחלט שלא לחקור או שלא להעמיד לדין בגינם, בנוגע לחשד בביצוע עבירה שאינה פשע (קרי, מסוג "עוון" בלבד!) שעבר בגיר – יבוטל הרישום 7 שנים מיום האירוע, ואילו במקרים בהם מדובר בקטין – 5 שנים.

*הגורם המוסמך במשטרה רשאי להורות שלא לבטל רישום "בביטול אוטומטי" בהתחשב במגוון שיקולים הקבועים בתקנות המרשם הפלילי (אמות מידה לביטול רישומי משטרה)*

"ביטול אוטומטי" של תיק סגור אינו חל על תיקים שנסגרו בחשד לביצוע עבירה מסוג פשע, אז יש צורך בהגשת בקשה מנומקת לביטול הרישום לאחר חלוף תקופה מינימאלית של 7 שנים *(יובהר, עבירה מסוג פשע היא כל עבירה פלילית שהעונש בצידה חמור משלוש שנות מאסר)*

למי יש גישה למידע שבוטל:

בשעה טובה, בוטל התיק "אוטומטית" ע"י המשטרה או בעקבות בקשה שהוגשה מיוזמתכם, אך המידע עדיין מצוי לצורך תחזוקת מערכות המחשוב של המרשם הפלילי ולשם הגשת בקשות למחיקת רישום פלילי.

למי ומתי פונים בבקשה לביטול רישום "תיק סגור"?

בקשה לביטול רישום "תיק סגור", תוגש ע"י האדם שהרישום נוגע לו או באמצעות עורך דין מטעמו.

את הבקשה יש להגיש לחוליית מרשם פלילי, מדור מידע פלילי, חטיבת החקירות, האגף לחקירות ולמודיעין, המטה הארצי, דרך בר לב 1 ירושלים, מיקוד: 91906.

חשוב לצרף מסמכים התומכים בבקשת הביטול, כגון: מידע מפורט אודות האירוע "המינורי" שהתרחש, מסמכים אודות ניסיונותיכם להשתלב בחברה, פרטי השכלה, מצב אישי ובריאותי , תוכנית שיקום וכיו"ב.

תנאי סף להגשת הבקשה, הינו חלוף תקופת זמן מינימאלית, בהתאם לקבוע בתקנות המרשם הפלילי וכמפורט כדלקמן:

• בחשד לביצוע עבירה שאינה פשע שעבר בגיר – 5 שנים, קטין – 3 שנים.
• בחשד לביצוע עבירת פשע שעבר בגיר – 7 שנים, קטין – 5 שנים.

מהם השיקולים / "אמות המידה" בבחינת בקשה לביטול רישום תיק סגור?

בהכנת הבקשה חשוב לשים דגש על מס' נקודות, אשר נבחנות ע"י "הגורם המוסמך" במשטרה.

להלן "אמות המידה" המרכזיות כפי שנקבעו בחוק ובתקנות:

• חומרת העבירה;
• חומרת הפגיעה;
• חלוף הזמן מיום האירוע;
• כמות הרישומים במאגר המידע; 
• צורכי המשטרה בשמירת הרישום;
• היקף הפגיעה ברכוש, סוג הרכוש, ערכו, היותו פרטי או ציבורי;
• ביטולים קודמים של רישומים משטרתיים; 
• נסיבותיו האישיות של האדם המבקש את ביטול הרישום;

מהי 'עילת סגירת התיק הפלילי'?

תיק פלילי יכול להיסגר באחת משלוש עילות, כמפורט להלן:

1. "חוסר ראיות" – כאשר אין די ראיות בחומר החקירה לצורך העמדה לדין.
2. "חוסר עניין לציבור" – כאשר ישנן ראיות להעמדה לדין, אך לאור טיב העבירה, נסיבותיה הקלות, עברו של החשוד ועוד, אין עניין ציבורי בהעמדת החשוד לדין פלילי .
3. "חוסר אשמה" – כאשר התיק שנפתח כנגדכם נסגר בעילה של "חוסר אשמה", דבר שאינו שכיח, עליכם להיות מאושרים, שכן רישומו של התיק יבוטל(!!!) ואינכם צריכים לפנות מיוזמתכם בבקשה לביטול התיק.

• אם התיק נסגר באחת משתי העילות הראשונות, עליכם לפעול לסגירת התיק כמפורט לעיל או להמתין למשטרה שתבצע את הביטול באופן אוטומטי, בכל מקרה ההמלצה הינה לא להיות שאננים ולפעול מיוזמתכם.

סבורים שלא נפל כל פגם בהתנהגותכם והתיק "סתם" נפתח?

במידה ולדעתכם לא ביצעתם כל עבירה פלילית והינכם סבורים כי ראוי היה לסגור את התיק בעילת "חוסר אשמה" ובכך למעשה למחוק באופן מלא את רישומו של התיק ממאגרי המידע הפנימיים של המשטרה, יש באפשרותכם להגיש ערר תוך 45 יום ממועד ההודעה על סגירת התיק. במידה וחלף המועד כפי שקורה לא אחת, יש באפשרותכם לפנות למשטרה בכל עת בבקשה מנומקת המתייחסת לכל פרטי החקירה ועליכם מוטלת המשימה לשכנע את המשטרה כי התנהגתם ללא רבב ועל כן יש לשנות את עילת סגירת התיק "לחוסר אשמה".

• חלק מהמידע המובא במדריך זה לעיל, מבוסס על מידע המצוי באתר של משטרת ישראל / משרד המשפטים, אולם יובהר, כי אין הוא ממצה את כל האפשרויות הפרושות בפניכם, ועל כן ראוי להתייעץ עם עו"ד העוסק בתחום בטרם קבלת החלטה על דרך פעולה.
•  עו"ד אברהם ג'אן, בעל משרד פרטי העוסק במשפט הפלילי לרבות דיני תעבורה.
• הערה: אין באמור לעיל משום ייעוץ משפטי.
• נשמח לענות לכל שאלה בתחום של עורך דין פלילי, עורך דין תעבורה, וכן נהיגה בשכרות, משפטי תעבורה ועוד