בימ"ש קיבל עתירה נגד משרד הרישוי וביטל פסילת רישיון לפי שיטת הניקוד
הנהג צבר 36 נקודות וביצע קורס ייעודי באיחור של שנתיים, אבל משרד הרישוי לא הצליח להוכיח ששלח את ההודעה המתאימה, והשופטת שמחקה את הנקודות למפרע העירה: היה מקום להפעלת שיקול דעת
שופטת בית בית המשפט המחוזי בבאר שבע בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, גאולה לוין, קיבלה עתירה של נהג נגד החלטת משרד הרישוי וביטלה פסילת רישיון שהוטלה עליו לפי שיטת הניקוד.
נכון ל-28 באפריל 2015 נזקפו לנהג 36 נקודות עקב שש עבירות תנועה של נהיגה ללא חגורת בטיחות בשנים 2010-2014. היקף הנקודות הביא לפסילת רישיונו של הנהג לשלושה חודשים בשנת 2015, ודרישה שיעבור מבחן עיוני כתנאי להחזרת הרישיון. פסילת רישיון, יש לציין, הוא "אמצעי התיקון" הקיצוני ביותר שעשוי להיות מוטל על נהג אשר לא ביצע אמצעי תיקון אחרים, כגון קורסים ייעודיים (המוכרים בפי רבים גם כקורסי "נהיגה מונעת").
בשנת 2017 נעצר הנהג לבדיקה שגרתית של שוטר, שהודיע לו כי הוא פסול לנהיגה. הנהג, שטען כי לא ידע על הפסילה הזו, פנה מיד למשרד הרישוי, שם נמסרה לו הודעה על הפסילה, שנבעה כאמור מצבירת נקודות ומאי ביצוע של קורס ייעודי (המכונה "נהיגה מונעת") בשנת 2013. לא עזרה לנהג טענתו כי לא ידע על חובתו לעבור קורס זה.
עקב הבירור במשרד הרישוי, הנהג ניגש לקורס שאותו עבר בנובמבר 2017. מיד לאחר מכן הוא ניגש למשרד הרישוי וביקש להורות על ביטול הפסילה והמבחן העיוני, בנימוק שביצע קורס מיד לכשנודע לו על שהוטל עליו. אלא שמשרד הרישוי לא קיבל את הטיעון הזה, וב-12 במרס 2018 הודיע על פסילת רישיונו לשלושה חודשים.
עתירתו של הנהג הוגשה לבית המשפט באמצעות עו"ד אברהם ג'אן ב-8 במאי. בין היתר נטען בה, כי הנהג לא קיבל הודעה על הקורס הייעודי שהיה אמור לעבור, וגם לא הודעה על פסילת הרישיון והמבחן הדרוש. עו"ד ג'אן טען, כי בינתיים הנהג עבר קורס ייעודי ב-2017, ולכן יש לכל הפחות להפחית את הנקודות שנזקפו לחובתו, ושבגינן הוטל עליו לעבור את הקורס הייעודי המקורי בשנת 2014. בעתירה נטען כי אם הנקודות יבוטלו, מספר הנקודות שיעמדו לחובתו יהיה שש בלבד (אלה שנצברו ב-2017), וכך גם הדבר יביא לביטול הפסילה והמבחן העיוני. בהקשר זה נטען כי למרות שהקורס בוצע באיחור, יש לראות בו כאילו בוצע במועד, ואז למעשה אין מקום ל"אמצעי תיקון" של פסילת רישיון.
משרד הרישוי טען בתגובה לעתירה, כי ההודעה על הפסילה נשלחה לנהג בדואר רשום, ובה גם פרטים על זכותו לטעון כנגד הפסילה. כמו כן טען משרד הרישוי, כי יש לדחות את העתירה על הסף מאחר שאם הנהג קיבל את ההודעה בשנת 2015, הרי שהעתירה שהגיש מוגשת בשיהוי של שלוש שנים, ואם קיבל את ההודעה רק בסוף 2017, הרי שמדובר בשיהוי של חמישה חודשים.
השופטת דחתה את בקשת משרד הרישוי לדחות את העתירה על הסף, בנימוק שמשרד הרישוי לא הצליח להוכיח כי הנהג קיבל את ההודעה וגם אם קיבל – מה היה התוכן של ההודעה. תוכן דבר הדואר לא הוצג בתגובה לעתירה וגם לא בבית המשפט, כך שאי אפשר לקבוע שהמכתב שהנהג קיבל כלל את כל המידע המתחייב.
השופטת הוסיפה ואמרה, כי התנהלות הנהג לאורך השנים מהווה חיזוק להצהרתו שלא קיבל הודעה על הפסילה; כאשר קיבל בעבר הודעות על קורסים, דאג לעבור אותם, וכך קרה גם כשנודע לו בשנת 2017 כי עליו לעבור קורס כזה.
בהמשך קיבלה השופטת את עתירת הנהג למחוק את הנקודות וקבעה כי יש לראותו כמי את הקורסים במועד, "ואת הנקודות שנצברו לו בשנים 2010-2014 כמחוקות למפרע".
בשולי הדברים הוסיפה השופטת כי קיימת תקנה המקנה למשרד הרישוי שיקול דעת במקרים מסוימים – שיקול דעת שלפי השופטת היה מקום להפעיל אותו במקרה הזה.
נכתב על ידי אמיר זוהר ב 11/11/2018 12:31:16.
למקור