מעורבות נהגים צעירים בתאונות דרכים

אילו צעירים נמצאים בקבוצת סיכון מוגברת והאם חובת הליווי החדשה תשפר את מצבם?

עובדה מצערת היא כי שיעור המעורבות של נהגים צעירים בתאונות דרכים הינו גבוה משמעותית מאשר יתר אוכלוסיית הנהגים, וכך גם שיעור מעורבותם בתאונות קטלניות.

ניתן להצביע על מספר גורמים עיקריים לנתון מדאיג זה, בין היתר: העדר ניסיון של נהג צעיר, שיקול דעת לקוי (על פי מחקרים אחרונים שיקול הדעת אינו מפותח במלואו עד גיל 21 לפחות), נטייה לכניעה ללחצים חברתיים בגילאי העשרה, נטיית צעירים לנהוג בשעות הלילה, וזאת בצירוף נטייתם להשתתף במסיבות ולצרוך אלכוהול.

אך על פי מחקרם של פרופ' בעז לרנר ופרופ' יואכים מאיר "זיהוי גורמים המשפיעים על מעורבות נהגים צעירים בתאונות דרכים וניבוי מעורבות זו באמצעות מערכות לומדות", שפורסם לאחרונה, גם בתוך אוכלוסיית הנהגים הצעירים, ניתן לבצע פילוח נוסף ולהגדיר "קבוצות סיכון" של צעירים, המועדים להיות מעורבים בתאונות דרכים יותר מחבריהם. בין היתר:

• מגדר – ממגוון סיבות, הנובעות מן השוני האינהרנטי בין גברים לבין נשים, גברים מועדים להיות מעורבים בתאונות דרכים יותר מאשר נשים. נתון זה תופש כמובן גם ביחס לנהגים צעירים.
• הוצאת רישיון לאופנוע – מעלה את הסיכויים למעורבות בתאונות דרכים, וזאת בעיקר במקום בו הרישיון הוצא לפני הוצאת רישיון 02.
• מקום מגורים – בעיר גדולה (ובפרט בעיר תל אביב) וכן בישובים שאינם יהודים, ישנה מעורבות גדולה יותר של צעירים בתאונות דרכים, וזאת בדגש על מחוז הצפון שהינו בעייתי בעיקר בתחום זה.
• מגדר וקבוצת אוכלוסיה – בתוך קבוצת המגדר הגברית, הגבר הערבי הוא המעורב ביותר בתאונות דרכים והגבר היהודי מעורב הכי פחות. לעומת זאת, בתוך קבוצת המגדר הנשית, נשים יהודיות הן המעורבות ביותר בתאונות דרכים ואילו הנשים הערביות מעורבות במידה הנמוכה ביותר.
• נתוני אב ואם – ככל שההורים משכילים יותר, מעורבות הנהג הצעיר בתאונות יורדת.
• עליה לארץ – נהגים שעלו לארץ מעורבים פחות בתאונות דרכים מאשר ילידי הארץ.
• מצב סוציו-אקונומי – ככל שהמצב של משפחת הנהג צעיר טוב יותר, כך יורדים הסיכויים למעורבותו בתאונות דרכים.

הממצאים הללו בעיקר מסמנים קשר בולט בין הסיכוי של צעירים להיות מעורבים בתאונת דרכים לבין השתייכותם לקבוצות אוכלוסיה מוחלשות כאלה ואחרות.

עם זאת, המגמה הינה שימת האצבע על העדר ניסיון של נהגים צעירים כגורם העיקרי למעורבותם הגבוהה בתאונות דרכים, כאשר ממחקרים רבים שנערכו בנושא, עולה כי תקופת ליווי מקטינה באופן משמעותי את מעורבותם כאמור.

לאור ממצאים אלו, לאחרונה תוקנה פקודת התעבורה (מס' 104) התשע"ב-2012, כאשר עיקרו של התיקון הוא הארכת תקופת הליווי ושיפור איכותה.

באופן זה, כיום, מונהג במדינת ישראל הליך חדש לקבלת "רישיון נהיגה מדורג".

על פי ההליך החדש, צעירים יוכלו להתחיל בלימודי הנהיגה בגיל 16.5, וכבר בגיל 16 ותשעה חודשים יוכלו לגשת לראשונה למבחן המעשי. זאת, במקום בגיל 17, כפי שהיה נהוג עד היום.

צעירים שצלחו את המבחן המעשי יקבלו היתר נהיגה לתקופה של 6 חודשים, כאשר בתקופה זו קיימת חובת ליווי של מלווה מנוסה (במקום חובת ליווי של 3 חודשים בלבד שהייתה נהוגה עד כה).

כמו כן, החוק דורש לפחות 50 שעות ליווי בפועל: בשלושת החודשים הראשונים יידרש ליווי בכל עת, ובמינימום של 20 שעות נהיגה בדרך עירונית ו-15 שעות נהיגה בדרך שאינה עירונית. בשלושת החודשים האחרונים לתקופת הליווי יידרש ליווי רק בעת לילה, ובמינימום של 15 שעות נהיגה בלילה.

כיצד ניתן לפקח על ביצוע שעות הליווי כנדרש בחוק?

ובכן, התיקון החדש לפקודה קובע כי בתום תקופת הליווי, יקבל הצעיר רישיון "נהג חדש" רק לאחר הגשת הצהרה אישית חתומה הן על ידי הנהג והן על ידי המלווה, בדבר קיום מלוא דרישות החוק.

חרף האמור, יש לציין כי מידת תועלתה של תקופת הליווי תלויה בראש ובראשונה במסירות המלווה והנהג החדש.

החוק אמנם קובע מספר מינימאלי של שעות ליווי, אך אכיפתו כמעט בלתי אפשרית ותלויה רובה ככולה בהורים המלווים ובנהג החדש.

אחת הביקורות הנוקבות אשר הועלו ביחס לתיקון הינה התעלמותו מאוכלוסיות מוחלשות, אשר דווקא הן אלו המועדות ביותר להיות מעורבות בתאונות דרכים, כאמור לעיל.

אוכלוסיות אלו יתקשו למצוא מלווה ולכן יתקשו לעמוד בדרישות הליווי של התיקון החדש. עם זאת, המדינה צפויה להעניק סיוע לאותם צעירים שיתקשו במציאת מלווה ובכך לפתור את הבעיה – מבחן התוצאה עוד לפנינו.

בברכת "דרך צלחה"!

נהגים צעירים? הייתם מעורבים בתאונת דרכים? פנו לאברהם ג'אן עורך דין תעבורה לייעוץ!