שופט מחוזי ביטל הרשעת נהג בגלל מחדלי חקירה ואישר את בקשתו להישפט
דובר היה בדוח אשר ייחס לנאשם נהיגה במהירות של 129 קמ"ש במקום בו המהירות המותרת הינה 90 קמ"ש (עבירה שבצדה 8 נקודות). הלקוח לא הגיש בקשה להישפט במסגרת 90 הימים המוקצים לכך בחוק והרשעתו השתכללה והפכה לחלוטה. בשלב מאוחר יותר, פנה לעו"ד אברהם ג'אן וטען כי לא נהג במהירות המיוחסת לו וכי לא קיבל את הדו"ח עצמו. עו"ד ג'אן, פנה לבית משפט השלום לתעבורה בבת-ים בבקשה להישפט באיחור. בית משפט השלום דחה את טענות ההגנה אף ללא קיום דיון. עו"ד ג'אן, לא אמר נואש והגיש הודעת ערעור לבית משפט המחוזי בתל-אביב והעלה מס' טענות לרבות, כי האכיפה התבצעה בניגוד להפעלת נוהל הממל"ז וכי לא ניתן להסתמך על רישומה של השוטרת שכן, לא הקפידה על כלל הנהלים הרלוונטים לאכיפה. בנוסף טען עו"ד ג'אן, כי היה על המשטרה לפעול בהתאם לתקנות התעבורה המורות, כי יש לאחד שני דוחות יחדיו ולא לפצלם. בסופו של יום החליט בית משפט המחוזי בתל אביב (כב' השופט רענן בן יוסף) לקבל את הערעור ולאפשר ללקוח לקבל את יומו בבית המשפט. טעמיו של בית המשפט המחוזי להיעתר לערעור התמקדו בכמה מישורים לרבות: אי התייחסות מצד בית משפט השלום לשאלת עיוות הדין, אי הקפדה על נהלי הפעלת הממל"ז, אי שימוש בשוטר אתת, כפירתו המיידית של המערער במיוחס לו ואי רישום שני הדוחות תחת כתב אישום אחד. בית משפט המחוזי קבע, בין היתר, כהאי לישנא: "…עסקינן בשורה ארוכה של קשיים אשר כולם יוצרים חשש לעיוות דין שבית משפט קמא כלל לא דן בהם…"