בדיקת ינשוף

בדיקת ינשוף באמצעות מכשיר לבדיקת אלכוהול

• נוסף על בדיקת המאפיינים ישנה אפשרת לבצע בדיקה לגילוי נוכחות אלכוהול באוויר הנשוף באמצעות מכשיר 'נשיפון', זאת כאשר ניתנת הסכמתו של הנהג החשוד בנהיגה בשכרות.
• יודגש כי לא קיימת חובה לבצע בדיקה ב – "נשיפון" ואין להסתמך על ממצאיו כראייה בלעדית להוכחת עבירת נהיגה בשכרות. (בניגוד למכשיר ה- "ינשוף")

נתפסתם נוהגים בשכרות? הכירו את בדיקת הינשוף 

• שוטר רשאי לדרוש מנהג רכב או ממונה על רכב לתת דגימת אויר נשוף מפיו לשם בדיקה האם מצוי בגופו אלכוהול ובאיזה ריכוז, זאת באמצעות מכשיר ה'ינשוף' DRAGER ALCOTEST , מכשיר שאושר על ידי שר התחבורה בהסכמת שר הבריאות.
• כאשר בדיקת המאפיינים שנערכה לחשוד מבססת את החשד כי המדובר בנהיגה בשכרות, ידרוש השוטר מהנהג להיבדק באמצעות מכשיר ה'ינשוף', השוטר יידע את הנהג בדבר מטרת נטילת הדגימה, יבקש את הסכמתו לנטילתה ויסביר לו את הנפקות המשפטית של סירוב לתת דגימה – סעיף 64ב(ב2), דהיינו, סירוב להיבדק כמוהו כנהיגה בשכרות ויראו אותו כמי שעבר עבירה של נהיגה בשכרות לפי סעיף 62(3) לפקודה.
• הדרישה לביצוע בדיקת ינשוף צריך שתהא חדה וברורה, בשפה המובנת לנהג החשוד, זאת על מנת שיבין את ההשלכות המשפטיות שיש במעשהו, מצב בו יסרב לביצוע הבדיקה.
• לעניין זה ראו: פל 123/06 תעבורה נצרת מ"י נ' דוידוביץ' סרגיי – הנאשם זוכה מעבירה של נהיגה בשכרות כיוון שלא נדרש מפורשות, כפי המצוין בפקודה, לבצע את בדיקת השכרות ואף לא הוסברה לו מטרת הבדיקה והשלכותיה. במצב זה חרף סירובו של הנאשם לבצע את הבדיקה, סירובו זה לא עמד לו לרועץ ולא החילו את חזקת הסירוב בעניינו.
• כאשר קיימת מניעה רפואית לביצוע בדיקת ינשוף לזיהוי שכרות לא ייחשב הדבר כסירוב לבצע את הבדיקה. לעניין זה ראו: תת"ע 158-09 מ"י נ' אנה פודולוסקי – הנאשמת זוכתה מעבירה של נהיגה בשכרות. הנאשמת טענה כי מצבה הרפואי הוא שמנע ממנה לבצע את בדיקת השכרות כראוי, היא ציינה זאת בפני השוטרים עוד במועד האירוע ובעת הדיון הציגה חוות דעת רפואית. נקבע כי הנאשמת לא הכשילה את הבדיקה ואין להחיל בעניינה את חזקת הסירוב.
• באירוע בו מתרחשת תאונת דרכים, רשאי השוטר המטפל באירוע לבצע בדיקת ינשוף למעורבים גם ללא ביצוע מקדים של בדיקת מאפיינים.
• נוסף על כך יש לציין כי כל בדיקה שנערכת על ידי המשטרה וכל דין ודברים המוחלף בין השוטרים לנהגים הנעצרים לביקורת, צריך שיהיה להם תיעוד מלא ומדויק בכתב הכולל את פרטי הנבדק, פרטי האירוע, פרטי הבודק. אפילו מצב בו מסרב הנבדק לחתום או להגיב יש לתעד בכתב.
• כאמור, קיימת חובה על המשטרה לתעד את פעולותיה על כל שלביהם. במקרה בו נתפסתם בכביש חשוב מאוד לפנות אל עורך דין תעבורה העוסק בדיני תעבורה על מנת שיבחן פגמים, אם נפלו, בדיווחה של המשטרה על האירוע והבדיקות שנעשו וינסה לתקוף את כשירות בדיקת השכרות באמצעות פגמים אלה.
• לעניין זה ראו: פל 1231/06 תעבורה ת"א יפו- שם זוכה נאשם מעבירה של נהיגה בשכרות בגין רשלנותם של השוטרים בביצוע בדיקת ינשוף. השוטר שביצע את בדיקת ה'ינשוף' לא דאג לוודא את פרטי הנבדק ולא רשם אותם בכתב ידו, לא הייתה כל התאמה בין פלט ה'ינשוף' לנאשם ולא היה בטוח כלל כי הפלט שייך לנאשם. נוסף על כך השוטר, עת עצר את הנהג בחשד לנהיגה בשכרות, אפשר לו לנסוע 2 ק"מ נוספים.
• כאמור, שוטר רשאי לדרוש מנהג רכב או ממונה על רכב מתן דגימת אוויר נשוף אף בהעדר חשד כי נעברה עבירה של נהיגה בשכרות. יחד עם זאת מגבילה פקודת התעבורה את משך עיכובו של נהג שאינו חשוד, קרי, נהג שנתבקש באופן אקראי לערוך את הבדיקה, ותוחמת אותו לחצי שעה– סעיף 64ב(ב5).
• טרם בדיקת ינשוף על השוטר לוודא כי הנהג לא אכל, שתה, עישן או הקיא בטווח זמן של 15 דקות הקודמים לבדיקה זאת על מנת שאמינות הבדיקה לא תפחת. לשם כך, על הנהג הנבדק להימצא פיזית 15 דקות טרם בדיקת ה'ינשוף', סמוך לשוטר שיוודא את התקיימות התנאים המקדימים לביצוע יעיל ותקין של הבדיקה.
• כאשר הנהג אינו מוגדר כחשוד עולה בעייתיות מסוימות כיון שהעיכוב בעניינו מוגבל לחצי שעה כש- 15 דקות מתוכן נדרשות להשגחה על הנהג ובזמן הנותר יש לבצע את הבדיקות טרם בדיקת ה'ינשוף' והן את בדיקת ה'ינשוף' עצמה. כל האמור, אורך לרוב למעלה מחצי שעה, יוצא מכך כי לעיתים ימשך העיכוב למעלה מהזמן הקצוב על פי החוק.

בדיקת אלכוהול בדם – באילו מקרים?

שוטר רשאי לדרוש מנהג החשוד כשיכור נטילת דגימת דם לבדיקה במקרים הבאים:

• נהיגה תחת השפעת סמים:
• אין אפשרות לבצע את בדיקת הנשיפה במכשיר הינשוף (מכשיר ינשוף אינו תקין ואין בנמצא מכשיר "ינשוף" זמין).
• חשוד בנהיגה בשכרות עקב השפעתם של סמים מסוכנים ואין אפשרות לבצע בדיקת שתן.
•  לא התקבלה תוצאה במכשיר הינשוף בשל כשל במכשיר או כשל בנשיפה.
• החשוד ביקש כי תבוצע בדיקת דם.
• מעורבות בת"ד.
• כפי שנדרש בבדיקת הנשיפה, גם בבדיקת הדם ידרוש השוטר מהנהג בצורה ברורה ונהירה למסור דגימת דם ויסביר לו את השלכות סירוב, מצב בו יסרב – סעיף 64ד(א) לפקודה, לפיהן יראו אותו כמי שעבר עבירה של נהיגה בשכרות לפי סעיף 62(3) לפקודה.
• נטילת בדיקת דם מחשוד בנהיגה בשכרות תעשה על ידי בעל מקצוע רפואי בלבד – אח/אחות/חובש/רופא. נטילת הדגימה תעשה במרפאה/בית חולים או לחילופין בתחנת המשטרה בתנאי מעבדה.
• נטילת דגימת דם תעשה באופן שיבטיח שמירה מרבית על כבוד האדם ופגיעה מינימאלית בנבדק. בעל המקצוע הנוטל את הדגימה יוודא תחילה את מצבו הרפואי של הנבדק וכי לא קיימת מניעה כלשהי לנטילת הדגימה.
• עיכוב חשוד בנהיגה בשכרות לא יעלה על 3 שעות.
• שוטר רשאי להורות על נטילת דגימת דם מנוהג רכב/ ממונה על רכב החשוד כשיכור/ מעורב בתאונת דרכים שנמצא ללא הכרה.
• המחוקק קבע כי די בהימצאות סם מסוכן בכמות כלשהי בגוף הנבדק על מנת להוכיח שכרות.
• הבדיקות לאיתור הימצאות סמים מסוכנים: בדיקת רוק, בדיקת שתן ובדיקת דם. כאשר בדיקת רוק, בניגוד לשתיים האחרות ניתן לבצע אף בהעדר חשד כי נעברה עבירה – סעיף 64ב(א2)(1).